מנהלת ה DIGITAL LEEARNING COMMONS (DLC)
מרכז שהוקם ב -2002 כגוף משימה ללא כוונת רווח שמשימותיו הם:
• להשפיע על כמה שיותר מורים תלמידים והורים במדינת וושינגטון
• להציע יותר מאשר "סתם" כיתות דיגיטאליות
• להשתמש בעושר המקורות הקיימים בוושינגטון ובמדינות אחרות (איגום מקורות והצגת עושר גדול של מקורות לתושבי וושינגטון)
• לבנות מערכת לעתיד החינוך והטכנולוגיה
• ליצור מוקד משיכה ליזמים בתחומים הנדונים.
המרכז החל לפעול ב -2003 ורואה עצמו כמי שנמצא בשלב ההטמעה לאחר שהשלים את שלב פיתוח וההקמה הראשונית של סל המוצרים ותבניות הפעולה.
ג'ודי מרגרט. שמונתה למנכלית ב -2004 החלה את דרכה כמורה והתפתחה כמעט דרך כל תפקיד אפשרי במסגרת תפקידי שדה, פיתוח והנחיית מורים ובתי ספר.
הציפיות שלנו היו לראות מרכז אמריקאי מקביל למטח, בפועל מדובר בגוף קטן בהרבה אם כי ייתכן מאוד שמוטת ההשפעה שלו על שדה החינוך הטכנולוגי במדינת וושינגטון עולה בהרבה על זו של מטח. המרכז ישוב בקומה השלישית מעל סלון יופי במרכז סיאטל. וחדר הישיבות ממוקם במטבחון של הארגון שמונה בסך הכל שבעה עובדים. ג'ודי היא אשה חיננית,כנה ונטולת פוזות,עם הומור טוב (מין גרסה מתונה של צביה פיין). הפגישה נמשכה למעלה משעתיים בהם ג'ודי דיברה בשטף ובהתלהבות רבה. הפגישה הייתה מעשירה מאוד בעיננו עם חפיפה צרה יחסית לנושא מאגר המולים, אך עם נגיעה רבה לפעולות מטחיות רבות אחרות ובמיוחד לתחום ההפעלה וההטמעה בשטח. רבים מהדברים שסיפרה ותיארה נשמעו לנו מוכרים מאוד מהמציאות בה אנחנו פועלים ומסוג האתגרים איתם אנחנו מתמודדים.
המרכז
המרכז הוקם מכספי קרנות (גייטס והיולט) ומכספי מדינה. כיום הוא ממשיך להיות נתמך בחלקו ומרכיב נוסף בא ממכירת השירותים שלו. ג'ודי מעידה שכספי המדינה לא מגיעים בקלות ויש צורך להשקיע מאמצי חיזור לא מעטים כדי להשיג אותם.
את עבודת הצוות הקטן מלווה מועצה בת 26 חברים שעל פי עדותה של ג'ודי עוזרת לה רבות גם בתחום המשאבים וגם בתחום הפוליטי.
רוב רובה של עבודת המרכז מתבצעת במדינת וושינגטון עם פזילה קלה למקומות אחרים,ג'ודי ציינה בהקשר הזה פרוייקט קטן שהם עושים באפגניסטן.
המרכז מציע סל דיגיטאלי ושירותי הטמעה עבור בתי ספר מנויים. הם התחילו מ5000 מנויים בשנה הראשונה ועומדים כיום על 55,000.
במדינת וושינגטון יש אוטונומיה גדולה לבתי הספר ומשום כך יש צורך במוצר גמיש יחסית. בצד
הסטנדרטים האמריקאים הלאומיים של
no child left behind
המדינה נותנת הגדרה רחבה מאוד
של קוריקולום,סטנדרטים ציפיות והמלצות,אולם יש הרבה חללים בהגדרות האלה ומרווח פעולה למחוזות ובתי הספר. המדינה מחולקת לשמונה מחוזות ולכל מחוז מערכת חינוך עצמאית שעורכת הטמעות השתלמויות וכו'. ייחודו של הפרוייקט הזה הוא בכך שהוא חולש על המידנה כולה ולא על מחוז ספציפי.
המוצר
המרכז מציע כיום למנויו:
• ספרייה דיגיטאלית גדולה המכילה 5 מאגרים נבחרים,מאגר תמונות (של קורביס בשיתוף תומפסון וגייל) אנציקלופדיה,אינדקס אתרים ממויין ומותאם לתלמידים,מאגר עיתונות מקוון במגוון שפות,ומאגר מערכי שיעור.
• משאבי הוראה ופעילויות ופריטי הערכה במתמטיקה, אנגלית, מדעים, מדעי החברה , שפות ועוד.
• כלים דיגיטאליים נוחים לשימוש המאפשרים לתלמידים ולבתי הספר ליצר פורטפוליו, פורומים ועבודה שיתופית.
• תמיכה והכשרה של בתי הספר להטמעת שימוש בחומרים הדיגיטאלים ושילובם בתרבות הבית ספרית.
• ייעוץ ע"י יועצים אונלין לבתי הספר ולתלמידים.
• נגישות ליותר מ 300 קורסים מקוונים (שנבחרו בקפידה מהיצע הקורסים הקיים והמיוצר המקנים קרדיט לקולג'. רק 2% מהתלמידים רוכשים קורסים מקוונים. אלה שרוכשים מביעים שביעות רצון גבוהה. 23% מבין הרוכשים היו נושרים מבית הספר ללא הקורס. 72% מבין מי שלקחו קורסים עשו זאת שלא במסגרת בית הספר.
מתוך סל המוצרים הזה הפופולריים ביותר הם מאגרי המידע. הם קלים לניווט ועשירים מאוד ומהווים סביבה מוגנת וממוקדת צרכים בהשוואה למה שאפשר למצוא בגוגל.
לדעת ג'ודי חלק ניכר מהאטרקטיביות של הסל שהם מציעים הוא בכך שמדובר במערכת אחת אחידה שבהקשת סיסמה אחת מספקת את כל השירותים הנדרשים. משום כך עבודת הפיתוח היחידה שהם עושים היא יצירת מראה אחיד לממשק הניווט והחיפוש בין המוצרים השונים.
מקור משיכה נוסף מצוי לדעתה בכך שהם תופרים את המוצר על פי מידות בית הספר.
דמי המנוי
• כל החומרים ברשת וסגורים למנויים . ניתן לראות דמו לאחר הגשת בקשה וקבלת הרשאה זמנית.
• גביית דמי חברות מבתי ספר המבקשים לקבל את שירותי המרכז. הגביה פר תלמיד . נעה בין 6$ לתלמיד בבתי הספר הציבוריים ועד ל-12$ לתלמיד בבית ספר פרטי,או בחינוך בבית . עבור החברות מקבל ביה"ס סל שירותים בסיסי
• בנוסף יש גבייה (מביה"ס) עבור כל קורס מקוון. עלות ממוצעת של 290$ לקורס.
• הנושא הכספי אינו זניח,יש בתי ספר שנמנעים מלצרוך את הפרוייקט בגלל העלות,והסכום של 6$ (שהיה גבוה בהרבה לולא הסבסוד של המדינה) אינו זניח בעיני חלק מבתי הספר ,בעקבות הקשיים בתחום זה הם התחילו ביצירת חבילות חלקיות וזולות יותר.
• קבלת מנוי לשירות נותנת לתלמיד גם נגישות מהבית לו ולבני משפחתו.
המרכז החל את פעולתו כפיילוט פתוח לנרשמים ללא תשלום ועבר בשנה שעברה לתשלום מלא. 72% (!)ממי שהשתתפו בפיילוט המשיכו להשתתף אחר המעבר למנויים בתשלום.
להערכתם השנה המספר יעלה ל80% .לדעתה הגורם שמעכב אותם לגדול עוד יותר בהיקף המשתמשים הוא השיווק,הם צריכים להשקיע הרבה יותר בשיווק.
ציד החומרים
ג'ודי מגדירה את המרכז שלה כמרכז לציד תוכן,המרכז לא מפתח שום דבר בעצמו אלא רוכש מוצרים מגופים מפתחים ומטמיע אותם בשדה. יש להם יחסי עבודה חמים וקרובים עם המפתחים ולא מדובר במכרז קר ואטום.
שנת העבודה של המרכז מתחלקת לשניים,בחודשי האביב והקיץ אנשי המרכז רואים פרזנטציות של גופי פיתוח מנהלים איתם משא ומתן ומקבלים החלטות אילו מהפיתוחים לשלב בסל שלהם.בחודשי הסתו החורף עוסקים בעיקר בהטמעת המוצרים בכל רחבי מדינת וושינגטון.
בתהליך בחירת החומרים הם נעזרים בסוללה של יועצים חיצוניים בעלי מומחיות ספציפית לתחומים השונים. בעבודה על בחירת המוצרים לסל הם עובדים עם מעין צ'ק ליסט של קריטריונים לפיהם הם מדרגים את המוצרים השונים. הקריטריונים העיקריים מופיעים באתר שלהם,אבל לא כל הצ'ק ליסט. (הם מכינים בימים אלה מצגת שמרכזת את המדדים האלה לשימוש פנימי וג'ודי הסכימה לשלוח לנו אותה כשתהיה מוכנה). לאחר שהם מדרגים את המוצרים הם חוזרים אל המפתחים עם משוב שבעקבותיו המפתחים מתקנים ומשפרים את המוצרים,וגם באים מכווצים את המחיר. לאחר ההטמעה וההתנסות עם המורים במהלך שנת הלימודים הם חוזרים אל המפתחים עם משוב ודורשים מקצה שיפורים נוסף.
הם רואים את ייחודו של הפרוייקט בכך שהוא רואה לנגד עיניו את המדינה כולה ולא מחוז ספציפי. משום כך הקריטריון החשוב ביותר הוא השוויוניות- הם מקבלים לסל שלהם רק מוצרים שברור שכלל בתי הספר יוכלו להציג בקלות,כלומר מוצרים שלא תלויים במחשבים חדישים,בהורדות תוכנה מסובכות, או בהיקפי זיכרון מפלצתיים. משום כך הרכיב של וידאו במוצרים שלהם מתון.הם גם לא מתבססים על כך שלתלמיד יש מחשב בבית כדי לא להפלות ילדים מפרופיל סוציו אקונומי נמוך.
ערך חשוב נוסף שהם משתדלים לקדם הוא ההוראה היחידנית, הם שואפים לכך שמורה שיעבוד עם הסל שלהם יוכל לפעול בכיתות הטרוגניות ולאפשר למידה מותאמת לילדים ברמות שונות.
הם מקפידים שכל פריט הנכלל בסל יהיה צמוד סטנדרט וזה אחד הקריטריונים לבחירת חומרים.
הם לעיתים דוחים מוצרים למרות שהם נראים מתאימים רק בגלל המחיר,באופן כללי מוצרים הכוללים גם הערכה והפעלה צמודים בדרך כלל יקרים מדי עבורם.
ההטמעה
ההטמעה בעיניהם היא המרכיב המרכזי בעבודתם, השליחות שלהם היא לנסות להביא את המורים לחשיבה אחרת,והקשיים במילוי המשימה הזו נשמעים דומים מאוד למה שאנחנו מכירים. התחושה הכללית שלהם שהפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק. ההטמעה מתחילה בניתוח הצרכים של בית הספר בשיתוף צוות המורים ובעקבות זאת הבניה של חבילה מתאימה של הדרכה. אין להם ניסיון טוב בהדרכה ממוחשבת אונליין של המורים,קשה לעשות כך עבודה מעמיקה ויש הרבה קשיים טכניים בדרך. מצד שני יש להם הצלחה בהדרכה טלפונית. הם מפרסמים באתר יומן עם ימים ושעות בהם יש הדרכה טלפונית ומורים רבים נעזרים בשירות הזה (ללא חיוב נוסף).
עבודת ההטמעה נעשית על ידי שבעת חברי הצוות שמתרוצצים בתקופת הפעילות ברחבי המדינה. חברי הצוות שעובדים קשה ומחויבים מאוד לפרוייקט באים מקשת רחבה של תחומים,לכולם גישה חינוכית ועניין בנושא אבל רק ג'ודי וחבר נוסף מגיעים מתחום החינוך. כל השאר באים מתחומים אחרים- הנדסת מחשבים,מידענות,ניהול מלכר"ים ועוד. ניכר שמתנהלת שם עבודת צוות טובה ומשמעותית.
במדינה יש גם מנהלי חינוך מחוזיים המבצעים גם הם השתלמויות.ההשתלמויות של המחוזות נעשות בתשלום במעין מרכזי פסג"ה. בניגוד אליהם הממרכז של ג'ודי מאמין בהדרכה בסביבת העבודה הטבעית של המורים. יש מתח מסויים בינם לבין המחוזות,יש לפעמים תחושה שהם יושבים על אותה המשבצת,וקנאה בהם על כך שהם ממומנים מכספי מדינה. ג'ודי משקיעה אנרגיה רבה בריכוך המפקחים וברכישת האמון שלהם,מאמינה שביום מן הימים אפשר יהיה להתאחד איתם לישות אחת.
המשך
• ציינה שני גופים שכדאי לנו להכיר
במימון קרן גייטס
Nacol
ארגון מקביל העושה דברים דומים בקנה מידה ארצי.
Setda
• לכתוב לה אחרי דצמבר בקשר למצגת שכוללת את הקריטריונים וכן בקשר למחקר שהם עושים
• במדור האודות באתר שלהם סיפורי הצלחה וכדומה.
• נראית לנו מועמדת טובה להזמנה לסמינר שנערוך. ובכלל לשמירה על קשר להמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה