‏הצגת רשומות עם תוויות קרנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרנות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, ספטמבר 16, 2006

אריק צ'נדלר


הפגישה עם אריק התקיימה ביום שלישי בבוקר לאחר המלצה שקיבלנו מלאורה. להערכתה יתכן ונוכל לקבל ממנו טיפים לגבי גיוס קרנות ומימון פרוייקטים חינוכיים... אז קבענו והלכנו.
אריק מייסד ומנהל אתר בנושא המוח לתלמידים בבתי ספר.
אריק עוסק גם בייעוץ לפרויקטים חינוכיים דיגיטליים בתחומו.
הפגישה איתו לא הייתה מרעישה מבחינת התובנות שהפקנו ממנה אבל יצאנו עם כמה נקודות מעניינות.
הפרוייקט פועל מאז 1996 בעקבות בקשה שהגיש לקרן. האתר כולל חומרים למורים ולתלמידים ועוסק בעיקר במוח ובמערכת העצבים. אריק חוקר באוניברסיטה בתחום זה והפעילות החינוכית היא תוספת לעיסוק העיקרי שלו. ב-10 שנות קיומו היקפי השימוש באתר גדלו וכיום יש לו מליוני כניסות ומאות אלפי הורדות של קבצים. הפרויקט פתוח לשימוש חופשי ומדורג גבוה בחיפוש בגוגל.



במחקר שנערך סביב הפרוייקט שלו עולה שאין הבדל בין תלמידים שהשתמשו באתר לתלמידים שלא נעזרו בו בכל מה שקשור למוטיבציה של תלמידים להיות מדענים ולדימוי המקצוע. מאידך לתלמידים שהשתמשו באתר היו הישגים גבוהים יותר במבדקים של תחום התוכן.
בשנים הראשונות עסק בהטמעה ונעזר בקבוצת מורים שנתנה לו פידבק,סייעה לו בעיבוד הדידקטי ותרמה חומרים משלה שעברו ייעוץ מדעי שלו. בעיניו הכתובת לפעילות השיווק וההטמעה הוא המורה בכיתה ולא הממסד הממשלתי או הארגוני . הוא מקפיד להגיע לבתי ספר פעמיים בחודש לכיתות בהם הוא מרצה על המוח ואגב כך מקדם את האתר.
הוא מזהה מגמה של מעבר משיעורים פרונטליים לפעילויות חקר.
אריק ציין שבמשך הזמן הוא העלה את החומרים שבאתר על גבי תקליטורים כדי לתת מענה למורים/הורים שלא מעוניינים שילדיהם ישוטטו באינטרנט,כפי הנראה יש קבוצה לא מבוטלת של הורים כאלה.

מימון
המימון הראשוני הגיע מקרן
Nih

קרן לאומית לבריאות המוקדשת ברובה למחקר אך עוסקת בהיקפים קטנים גם בנגזרות חינוכיות של המחקר. בכל המגעים שלו עם קרנות היה מקום מרכזי לנושא ההערכה הוא מרגיש שיש הגזמה בנהיה אחרי ההערכה שלכשעצמה יכולה להיות מועילה,ושברוב המקרים מדובר בריטואל הכרחי שלא מניב תשובות טובות.
קרן נוספת שתמכה בפרוייקט היא ה
Aaas
האגודה האמריקאית לקידום המדע.
מימון הפרוייקט נמשך 6 שנים והסתיים. מאז אריק שומר על הפרוייקט במצב תחזוקה תוך השגת מימון לא גדול מהגורן ומן היקב,בארבע השנים האחרונות הוא קיבל בין 10,000 ל 20,000 דולר מתשלומים על שימוש בחומרים שבאתר לצרכים מסחריים. 15% לוקחת האוניברסיטה והשאר עובר לאתר. (ספרים,תמונות,פרסומות וכו'). בין השאר הוא סיפר כיצד גוגל לקחו ללא אישור חומרים מהאתר שלו והשתמשו בהם כחומר פרסומי,כשפנו אליהם הם הציעו כפיצוי חולצות טי וספלים עם סמל גוגל.
הוא מקבל בממוצע כ100 דולר בחודש מגולשים הנהנים מהאתר ונכנסים לכפתור "תרמו לנו" ותורמים סכומים קטנים לאתר. הוא רואה בכפתור הזה חשיבות כי הוא נותן לגולשים תחושת שותפות.

ילדיו לומדים בבית ספר ציבורי שבו נעשית הטמעה אינטנסיבית של מחשוב. כל ילד מקבל לפטופ של אפל . הפרוייקט רץ כבר בשנה השניה או השלישית אך מוקדם לדווח על הישגים וכו'.התלמידים לא מחוברים לפרוייקט אינטרנטי ספציפי אלא פועלים על גבי האינטרנט הרחב.
הוא חש חסר בכך שהם לא מקבלים הכוונה לצריכה נבונה של חומרים מהאינטרנט,לאתיקה בתחום זה וכדומה.

לורה דרסי


עובדת בגוף פנים אוניברסיטאי באוניברסיטת וושינגטון בשם
wtc
הארגון מלווה פרויקטים בעלי פוטנציאל כלכלי מתוך שולחנות המחקר אל עבר העולם העסקי.
ללורה רקע בשיווק ומכירות בגופים עסקיים ובמלכר"ים, תחום העיסוק שלה דורש נדידה בין קרנות ,גופים עסקיים ויחידות המחקר והפיתוח בתוך האוניברסיטה.
לורה הגיעה לפגישה במקום גייל המתמחה בארגון שלהם במאגרים דיגיטאליים (שהייתה לצערנו מחוץ לעיר). לורה הייתה מלאת רצון טוב לסייע לנו למרות שהיא לא עוסקת ישירות בתחום.
לורה סיפרה כי עיקר המאמץ שלהם מוקדש לניסיון לעניין פוטנציאליים לבחון פיתוחים של חוקרי האוניברסיטה . היא הדגישה שבהקשר החינוכי קשה מאוד לגלגל פרויקטים כאלה כי בארצות הברית אין כמעט מימון ממשלתי לפרויקטים. מרכיב זה מצטרף לקושי הגדול הקיים בלאו
הכי לייצר מודלים כלכליים למערכת החינוך.
לורה סיפרה על פרוייקטים באזרחות שנעשו בעזרתם סביב יום הבחירות וסביב נושאים אזרחיים.
לורה סיפרה כי הקרנות עימם הם עובדים דורשות ברובן מודל כלכלי שיבטיח את המשך הפרוייקט אולם לעיתים קרובות מדובר במס שפתיים - רבים מהמודלים הכלכליים המוגשים לקרנות ספקולטיביים לחלוטין ורוב הקרנות מסיבה זו או אחרת לא מוטרדות מכך. רבים מהפרויקטים שהיא מכירה מגיעים לקיצם ברגע שהקרן מפסיקה לממן אותם.
מניסיונה רכיב חשוב מאוד בכתיבת ההצעות לקרנות הוא ניסוח ובהבהרה של המטרות.
בהקשר שלנו נראה היה לה שכדאי לקשר את הפרויקט למטרות הנוגעות לרב תרבותיות.
המליצה לבחון אפשרות לפנות ל
National science foundation

מרילין מייסון


בעלת תואר שלישי בתחום המידענות,ובעלת פרסומים רבים ומוערכים בתחום זה.
שמשה מנהלת הספרייה הציבורית של פולטון – אטלנטה ולאחר מכן במשך 13 שנים מנהלת הספרייה הציבורית של קליבלנד,מנהלת של הועדה לספריות ומידע של הבית הלבן מ- 1979 ,בשנת 2000 מונתה על ידי הנשיא קלינטון להיות חברת חבר הנאמנים של ה
NCLC
המועצה הלאומית לספריות ומידענות. ה-
NCLC
הוא גוף בלתי תלוי מטעם הממשל הפדרלי המונה 14 חברים המתמנים לקדנציות בנות חמש שנים. ה
NCLC
ממונים על פי חוק לייעץ לנשיא ולקונגרס בנושאי מדיניות לאומיות ובן לאומיות בתחום הספריות והמידע. כיום מנהלת פרויקט אינטרנטי גדול בשם
web junction
המרכז קורסים ברשת ופעילות קהילתית ענפה. הפרויקט ממומן על הקרן של ביל ומלינדה גייטס.

אנשים שפגשנו בהקשרים אחרים הביעו הערכה רבה אליה וציינו אותה כדמות מפתח בתחום.
הפגישה נערכה במסעדה הודית במרכז סיאטל ולא ממש המריאה, מדובר באשה די מבוגרת ועמוסה מאוד,שנראתה מותשת גידי נכנס למוד של שעשוע נשים קשישות בו הוא מצטיין,אבי התעמק בפענוח רכיב חשוד (כרובית,למי שמצוי במתח) בסלט המלפפונים הוותיק המנה היחידה שלא נראתה בעייתית מבחינת כשרות.
בכל זאת עלו כמה נקודות מעניינות :

• בגדול מאוד עודדה את הכיוון של הפרויקט. דיגיטציה והעמדת אוספים של תכני אוףליין ברשת היא מגמה מאוד בולטת היום בעולם.
• דיברנו על מודלים שונים לדיגיטציה של ספרים. מרילין השוותה בין המודל של ה –
Net library
למודלים אחרים. ה
Net library
מתייחס לספר דיגיטאלי כאל ספר מודפס לכל דבר,יש להם הסכם עם המול"ים לפיו הם מבצעים דיגיטציה איכותית לספרים ומוכרים עותקים לספריות. הספריות קונות עותקים דיגיטאליים בדיוק כפי שהם קונות ספר מודפס במספר עותקים מסוים כאשר בו זמנית רק אדם אחד יכול להשתמש בעותק של ספר. מול המודל הזה שלא מנצל את המדיום מצויים מודלים אחרים המציעים מנוי בתשלום המאפשר גישה של אנשים רבים בו זמנית לספר,וצריכה של קטעים מהספר כמו דפים נבחרים, פרקים רצויים) ולא רק עיון בספרים שלמים.
• לשאלותינו , רואה חשיבות רבה ומאוד עודדה הוספת רכיבים וובים שונים שיתרמו ליצירת ערך מוסף לספרי אופליין הסרוקים.
• מרילין סקרה פרויקטים בולטים בתחום הדיגיטציה בארצות הברית,הגופים המובילים מהלכים אלה מתחלקים לארבע קבוצות: אוניברסיטאות,ספריות גדולות,גופים ללא כוונות רווח כמו Net library וגופים מסחריים כמו גוגל.
• הציעה לפנות לקרנות בארצות הברית ציינה את רוקפלר ואת קרנגי ,המליצה גם על קרנות ויחידים המתעניינים ביהדות בארצות הברית. לדעתה הקרן של ביל גייטס המממנת את הפרויקט שלה לא מתאימה,כי התחום העיקרי המעניין אותה הוא נגישות.
• המליצה לנסות להבנות את הפרוייקט לא כמוצר נישה (למשל מקורות בנושא ארץ ישראל) אלא כמוצר רחב הרבה יותר שיכול לשרת אוכלוסיה גדולה יחסית.לדעתה המוצר חייב לפנות גם ליהודים ולמתעניינים בעברית מחוץ לגבולות ישראל,השוק הישראלי נשמע לה קטן מדי מכפי שיאפשר תמרון.